קרה לכם פעם שהייתם כל כך מופתעים, ואולי אפילו קצת מבוהלים, שפשוט לא הצלחתם להוציא מילה מהפה? זה בדיוק מה שהרגישו האחים של יוסף. אחרי שנים ארוכות שלא התראו, מגיע רגע המפגש המרגש. המילה וַיְנַשֵּׁק מלמדת אותנו שיוסף לא הסתפק בנשיקה רגילה ומהירה. הוא ניגש לכל אחד ואחד מהאחים שלו בנפרד, נישק אותו מתוך אהבה גדולה ובכה עליו.
למרות ההתרגשות הגדולה של יוסף, האחים עצמם לא בכו. הם היו בהלם מוחלט והרגישו בושה עמוקה. הם עמדו מול שליט חזק, וידעו שאם הוא יחליט להעניש אותם על מה שעשו לו בעבר, הצדק יהיה איתו. הם גם נזכרו בחלומות הישנים שלו ופחדו שנגזר עליהם להיות העבדים שלו לנצח, ולכן לא העזו לדבר.
המילים וְאַחֲרֵי כֵן מסמנות את הרגע שבו הכל השתנה. אם יוסף היה רק אומר להם שהוא סולח, האחים היו עלולים לחשוב שהוא אומר מילים יפות רק כדי לא להביך אותם, אבל בלב הוא עדיין כועס. אך כשהם ראו את הבכי והחיבוק שלו, הפחד שלהם נעלם. הם הבינו שיוסף באמת סלח להם לגמרי, והוא מתנהג אליהם כמו אח אוהב, ולא כמו אדון ששולט בעבדים שלו.
רק כשהם השתכנעו באהבה שלו, הם נרגעו ואז דִּבְּרוּ אֶחָיו אִתּוֹ. בשיחה הקרובה והפתוחה הזו, האחים בוודאי הביעו חרטה עמוקה על המעשים שלהם, הודו שהחלומות שלו התגשמו, ושאלו אותו בסקרנות מה עבר עליו בכל השנים האלה ואיך הוא הגיע להיות שליט כל כך גדול.