קרה לכם פעם ששמעתם בשורה כל כך טובה ומשמחת, שבהתחלה פשוט לא הצלחתם להאמין שהיא אמיתית? זה בדיוק מה שקרה ליעקב. אחרי שנים ארוכות של עצב כבד, שבהן חשב שבנו האהוב אבד לנצח, בניו חוזרים ממצרים עם חדשות מדהימות: יוסף חי, והוא שליט גדול.
האחים מספרים ליעקב אֵת כָּל דִּבְרֵי יוֹסֵף, ומתארים לו את ההבטחות של יוסף לדאוג לכל המשפחה בזמן הרעב. אבל יש פרט אחד שהם לא מספרים. יעקב מעולם לא ידע שהאחים הם אלו שמכרו את יוסף. הוא חשב שיוסף הלך לאיבוד בשדה ונחטף. יוסף, מתוך ענווה וטוב לב, בחר לשמור את המכירה בסוד כדי שיעקב לא יכעס על האחים ויעניש אותם.
ההוכחה האמיתית שמראה ליעקב שהכל נכון מגיעה כשהוא רואה אֶת הָעֲגָלוֹת. אלו לא היו סתם עגלות, אלא כלי רכב מלכותיים שרק שליט גדול יכול היה לשלוח. אבל הסתתר כאן גם סוד נפלא. לפני שנים רבות, כשיעקב ויוסף נפרדו, הדבר האחרון שהם למדו יחד בתורה היה הלכה שנקראת "עגלה ערופה". זו הלכה שמלמדת כמה חשוב ללוות אדם שיוצא לדרך כדי לשמור עליו. כשיוסף שלח את העגלות, הוא בעצם שלח לאביו רמז סודי שרק שניהם הבינו. הוא כאילו אמר: "אבא, אני זוכר את התורה שלמדנו יחד!". הרמז הזה הוכיח ליעקב שיוסף לא רק חי, אלא שהוא נשאר צדיק ששומר את מצוות ה' גם כשהוא גר רחוק במצרים.
ברגע שיעקב מבין את האמת, קורה דבר מופלא, וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב. במשך עשרים ושתיים שנה, יעקב היה כבוי ועצוב. עכשיו, פתאום, הוא מתמלא בחיים ובשמחה עצומה. אבל לא רק מצב הרוח שלו השתנה. המילה רוח מסמלת גם את רוח הנבואה. אנחנו לומדים מכאן שרוח ה' מגיעה לאדם רק כשהוא שמח, ולא כשהוא עצוב. בגלל שיעקב חזר להיות שמח, רוח הנבואה של ה' חזרה להאיר עליו ממש כמו פעם.