יצא לכם פעם לארוז ציוד לקראת נסיעה משפחתית ממש חשובה ומרגשת? זה בדיוק מה שהאחים עושים עכשיו. הם מתחילים להתכונן למסע חזרה לארץ כנען כדי להביא את יעקב אביהם למצרים. מסופר כי וַיַּעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כלומר הם קיבלו את ההוראות והתחילו לארוז. הם העמיסו על הבהמות שלהם תבואה בחינם, אבל דאגו שהמשא יהיה קל ויספיק בעיקר לזמן הדרך, כי הם תכננו לחזור למצרים מהר ולא להישאר בכנען.
כדי לעזור להם לסחוב את כל הציוד הרב, הכתוב מתאר כי וַיִּתֵּן לָהֶם יוֹסֵף עֲגָלוֹת עַל פִּי פַרְעֹה. למה חשוב לציין שזה היה באישור של פרעה המלך? משום שבאותם ימים היה איסור חמור להוציא עגלות ובהמות ממצרים בלי אישור מיוחד מהמלך. אבל למילה עֲגָלוֹת יש כאן גם משמעות מרגשת. יוסף רצה לשלוח לאבא שלו רמז סודי שיוכיח לו שהוא באמת חי. המילה הזו מזכירה את המילה עגלה, וזה מרמז לנושא ההלכתי האחרון שיעקב ויוסף למדו יחד לפני שנפרדו שנים רבות קודם לכן. הנושא הזה עסק בחשיבות של ליווי אורחים וציודם באוכל כדי לשמור עליהם בדרך. כך יעקב ידע שזה באמת יוסף שזוכר את הלימוד המשותף שלהם.
בנוסף לכל התבואה הרבה שנועדה לכל המשפחה, יוסף דאג להם גם לאוכל מיוחד שיתאים למסע עצמו, ולכן נאמר כי וַיִּתֵּן לָהֶם צֵדָה לַדָּרֶךְ.