תארו לעצמכם שמישהו היה קורא לכם אליו ומבטיח לגלות לכם סוד עצום על מה שיקרה בעתיד הרחוק. איך הייתם מרגישים? ברגעיו האחרונים של יעקב אבינו, הוא מזמין את כל בניו לעמוד סביב מיטתו. הוא פותח במילה הֵאָסְפוּ. יעקב לא רק מבקש מהם להתקרב אליו פיזית, אלא מבקש מהם משהו עמוק הרבה יותר: להתאחד. הוא דורש מהם להניח בצד את כל המריבות והקנאה, ולהפוך לקבוצה אחת מלוכדת ומלאה באהבה, כי רק מתוך אחדות כזו הם יהיו מוכנים לשמוע את דבריו. הוא גם בוחר לפנות אליהם בעדינות, כדי שלא יפחדו להתקרב.
לאחר מכן הוא אומר להם וְאַגִּידָה, מילה שמרמזת על כך שהוא עומד למסור להם סודות עמוקים. יעקב רוצה לגלות להם את העתיד של כל שבט, להדריך אותם, להזהיר אותם מסכנות ולומר להם מי מהם יהיו המנהיגים. הזמן שעליו יעקב מדבר נקרא בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, כלומר העתיד הרחוק, הזמן של הגאולה השלמה.
יעקב באמת רצה לגלות לבניו את הסוד הגדול מכולם: מתי בדיוק תגיע הגאולה. אבל ברגע שהוא עמד לדבר, קרה משהו בלתי צפוי. רוח השכינה מאת ה' הסתלקה ממנו, והוא פתאום לא יכול היה לראות את הסוד הזה, אולי בגלל שה' לא רצה בכך או כי עדיין חסרה ביניהם אחדות מושלמת. יעקב נבהל מאוד. הוא חשש שאולי אחד מבניו לא מאמין בה' באמת. כדי להרגיע את אביהם, כל הבנים עמדו יחד והכריזו באמונה שלמה: "שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד". כשיעקב שמע זאת, הוא נרגע מיד וענה להם בשמחה: "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".
מכיוון שהסוד הגדול נשאר נסתר, יעקב שינה את התוכנית. במקום לגלות מתי תגיע הגאולה, הוא עבר לדבר עם כל בן בנפרד על העתיד המיוחד שלו ולתת להם עצות חשובות להמשך הדרך, כשהוא משלב בדבריו רמזים נסתרים לעתיד הרחוק.