יצא לכם פעם לראות עץ ענק שצומח כל כך יפה, עד שהענפים שלו מטפסים וגולשים אל מעבר לגדר של הגינה? כשמשווים מישהו לעץ כזה, מתכוונים שהוא מלא בחיים ובהצלחה.
כשיעקב מברך את יוסף, הוא משתמש בדיוק בתמונה המקסימה הזו. הוא קורא לו בֵּן פֹּרָת. המילה בֵּן כאן לא מתארת ילד, אלא ענף חזק של עץ שנותן פירות. המילה פֹּרָת קשורה למילה פריון וצמיחה. הענף המיוחד הזה נטוע עֲלֵי־עָיִן, כלומר ממש ליד מעיין של מים. בזכות המים הרבים, הענף תמיד רטוב ורענן ולעולם אינו נובל.
מתוך הענף המרכזי הזה יוצאות בָּנוֹת, ואלו הם הענפים הקטנים שצומחים ממנו. הענפים האלה גדלים בעוצמה רבה כל כך, עד שכל אחד מהם צָעֲדָה עֲלֵי־שׁוּר, כלומר מטפס ופורץ אל מעבר לחומה שמקיפה את המטע.
התמונה הזו מסמלת בדיוק את הסיפור של יוסף. כמו שאי אפשר לראות גפן שנמצאת מאחורי חומה עד שהענפים שלה גולשים החוצה, כך יוסף היה נסתר ואבוד מעיני אביו במשך שנים רבות. אבל בסופו של דבר, ההצלחה והתפארת שלו פרצו החוצה וכולם יכלו לראות את הגדולה שלו. בנוסף, העובדה שיעקב מזכיר את הענף החזק פעמיים, רומזת לכך שיוסף יקבל ברכה כפולה ויצאו ממנו שני שבטים גדולים.