קרה לכם פעם שמיהרתם לעשות משהו בלי לחשוב מראש, ואחר כך הצטערתם על כך? יעקב אבינו פונה לבנו הבכור, ראובן, ומסביר לו מדוע הוא לא יקבל את התפקידים החשובים שהיו אמורים להיות שלו.
יעקב אומר לראובן שהוא פַּחַז כַּמַּיִם. בדיוק כמו שמים שנשפכים זורמים מהר מאוד ואי אפשר לעצור אותם, כך גם ראובן התנהג בפזיזות, מיהר לכעוס ופעל בלי לחשוב. מנהיג אמיתי צריך להיות רגוע ושקול, ולכן יעקב קובע אַל תּוֹתַר. כלומר, לא יהיה לך יתרון על פני האחים שלך ולא תקבל את התפקידים המיוחדים של הבכור.
יעקב מזכיר לראובן את המעשה שהוביל לכך ואומר כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ. בעבר, ראובן התערב בעניינים הפרטיים של אביו ובלבל את המיטה שלו בלי רשות, רק בגלל שדאג למעמד שלו במשפחה. יעקב מסיים במשפט אָז חִלַּלְתָּ יְצוּעִי עָלָה. המילה יְצוּעִי פירושה המיטה שלי. יעקב מסביר שכשראובן פגע בכבוד המיטה, הוא גרם לכך שהשכינה והקדושה של ה' יסתלקו ויעזבו את המקום, וזהו ההסבר למילה עָלָה. כך קרה שבגלל שראובן פעל כל כך מהר כדי לשמור על המקום החשוב שלו, הוא בעצם איבד אותו לתמיד.