קרה לכם פעם שהייתם יחד עם חבר קרוב או עם אח, ובגלל שאתם כל כך דומים וחושבים באותה צורה, נגררתם לעשות יחד משהו פחות טוב? יעקב אבינו פונה לשני בניו, שמעון ולוי, ומדבר אליהם יחד. הוא קורא להם אַחִים, אבל הוא לא מתכוון רק לכך שהם נולדו לאותם הורים. יעקב מתכוון שהם אחים באופי שלהם, חושבים אותו דבר ופועלים יחד כצוות. מצד אחד, הם באמת דאגו מאוד לאחותם דינה ורצו להגן עליה, אבל מצד שני, החברות החזקה הזו גרמה להם לשתף פעולה גם במעשים לא טובים, כמו למשל כשהם פעלו יחד נגד אחיהם יוסף.
יעקב אומר להם שיש להם כְּלֵי חָמָס. הכוונה היא שהם השתמשו בכוח שלהם בצורה לא נכונה ולא הוגנת. במקום להשתמש בכוח כדי לעשות צדק, הם נהגו בכעס מוגזם והענישו גם אנשים שלא הגיע להם עונש. המילה מְכֵרֹתֵיהֶם מתארת את כלי הנשק והחרבות שלהם. יעקב מסביר להם שמי שמשתמש בנשק ובכוח שלו כדי לפגוע באחרים שלא בצדק, לא יכול לקבל את התפקיד של מנהיג המשפחה. מנהיג אמיתי שמוביל עם שלם צריך לדעת איך להשתמש בכוח שלו בזהירות, במשפט ובאחריות.