תארו לעצמכם שאתם עומדים מול מלך החיות. איזה כוח, איזו עוצמה. כשיעקב מברך את בנו יהודה, הוא בוחר להשוות אותו דווקא לאריה, כדי לספר לנו איזה מנהיג מיוחד הוא עתיד להיות.
יעקב קורא לו גּוּר אַרְיֵה. למה להשתמש בשתי מילים שונות, גם גור צעיר וגם אריה בוגר? התשובה היא שביהודה יש את הטוב שבשני העולמות. יש לו את המהירות, הזריזות והמרץ של גור צעיר, יחד עם הגבורה, הכוח ושיקול הדעת של אריה גדול. זה גם רמז לעתיד של משפחת המלוכה שתצא ממנו, שתתחיל קטנה כמו גור, אך תגדל ותהפוך למלכות חזקה ואדירה, כמו דוד המלך.
בהמשך הברכה, יעקב אומר ליהודה מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ. כאן יעקב מזכיר ליהודה מעשה חשוב וטוב שהוא עשה בעבר. זוכרים שהאחים רצו לפגוע ביוסף? יהודה היה זה שעצר אותם, התרחק ממעשה רע והציל את אחיו. יעקב משבח את יהודה על כך שידע לשלוט בעצמו, לעשות את הדבר הנכון ולשמור על חייו של יוסף. בזכות הגבורה הפנימית והמוסרית הזו, הוא זכה להיות מנהיג חשוב.
בסוף הברכה, יעקב מתאר את יהודה במילים כָּרַע רָבַץ כְּאַרְיֵה וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ. דמיינו אריה חזק ששוכב לנוח בשקט וברוגע. הוא לא בורח ולא פוחד משום דבר, כי אף חיה לא תעז להתקרב אליו או להפריע למנוחתו. כך בדיוק תהיה המלכות של שבט יהודה. יגיעו ימים של שלום וביטחון מוחלט, כמו בתקופת שלמה המלך, שבהם עם ישראל ישב בשקט ובשלווה, ואף אויב לא יעז להפריע לו או להילחם בו.