בראשית, פרק מ״ט, פסוק י״ד

קרה לכם פעם שראיתם חיה גדולה וחזקה שסוחבת משא כבד בשקט, בהשלמה ובלי להתלונן? יעקב אבינו מברך את שבט יששכר וקורא לו חֲמֹר גָּרֶם, כלומר חמור גדול, חזק ובעל עצמות כבדות שיכול לשאת משאות כבדים. יעקב לא מתכוון שיששכר הוא באמת חמור, אלא משתמש בזה כסמל מיוחד. שבט יששכר בחר לקחת על עצמו משימה גדולה וחשובה, והיא ללמוד תורה ולקיים מצוות. ממש כמו שהחמור נושא את המשא שלו במסירות, כך בני יששכר מקדישים את חייהם ללימוד התורה. הברכה ממשיכה ומתארת את יששכר כמי שרֹבֵץ בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם, שזהו תיאור של חמור שנח בשקט בין הגבולות של השדות או גדרות הצאן. המשמעות היא שבני יששכר אוהבים שלום ומנוחה. במקום לצאת למלחמות מסוכנות או למסעות מסחר רחוקים, הם מעדיפים להישאר בנחלה שלהם, לשבת ברוגע, להסתפק במה שיש להם ולעסוק בתורה.