בראשית, פרק מ״ט, פסוק י״ד

שבט יששכר נמשל לחֲמֹר גָּרֶם, בהמת משא גדולה וחזקה בעלת עצמות כבדות, המסוגלת לשאת על גבה משא רב. דימוי זה משקף את חוסנו הפיזי ומסירותו לעבודת האדמה, ובהיבט הרוחני את נכונותו להמעיט בתענוגות הגוף כדי לקבל על עצמו את עול לימוד התורה. השבט מתואר כרֹבֵץ בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם, כלומר נח במקום חם וביתי, בין גדרות הצאן וגבולות נחלתו, או בין שתי חבילות משא. מנוחה זו מבטאת את אהבתו לחיים שקטים והימנעות ממלחמות ומסעות, ויחד עם זאת מסמלת את יכולתו המאוזנת לשאת בעול הנהגת הארץ לצד ישיבה קבועה בבתי המדרש.