בראשית, פרק מ״ט, פסוק כ״ו

הברכות שיעקב מעניק, בִּרְכֹת אָבִ֗יךָ, עצומות ופורצות גבולות מברכות אבותיו, ולכן גָּֽבְרוּ֙ עַל־בִּרְכֹ֣ת הוֹרַי, כלומר על ברכות אברהם ויצחק שהולידו אותו, או לחלופין על ברכות ההרים הגבוהים. שפע זה, הניתן כעת בגלוי ומתווסף על ברכות העבר, יתפשט ויתקיים לנצח עַֽד־תַּאֲוַ֖ת גִּבְעֹ֣ת עוֹלָ֑ם, עד קצות ההרים היציבים בטבע, אף שיש המסבירים כי אלו ברכות כה גדולות עד שהאמהות חמדו והשתוקקו להשיגן. הברכות כולן תִּֽהְיֶ֙יןָ֙ לְרֹ֣אשׁ יוֹסֵ֔ף וּלְקׇדְקֹ֖ד נְזִ֥יר אֶחָֽיו, שכן יוסף הופרש והורחק מאחיו בעל כורחו אך שמר על מעלתו המוסרית, ובזכות כך זכה לעטרת מלוכה ושלטון עליהם.