בראשית, פרק מ״ט, פסוק י׳

יעקב מעניק ליהודה את שרביט ההנהגה והמלוכה הנצחית, ומבטיח כי לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה, כלומר סמכות השלטון והזכות החוקית למלוך יישארו לעולם בידי שבט זה. לצידו יעמוד תמיד שופט וּמְחֹקֵק שייצא מזרעו או יישב על הקרקע למרגלות כיסאו מִבֵּין רַגְלָיו, ואפילו בעתות גלות תישמר ליוצאי חלציו הנהגה מסוימת. שלטון זה ילך ויתעצם עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה, שהיא נקודת השיא שבה תתבסס המלוכה, בין אם מדובר בדוד המלך, במלך המשיח שהמלוכה באמת שייכת לו, או באירוע היסטורי הקשור לעיר שילה. באותו זמן תתקיים במנהיג זה ההבטחה וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים, כאשר אומות העולם יתקבצו סביבו ויקבלו את מרותו, או לחלופין יישברו ויוכנעו תחת כוחו.