נחלת שבט יהודה תתאפיין בשפע חקלאי כה רב, עד שאדם יוכל לקשור, אֹסְרִי, את החמור הצעיר שלו, עִירֹה, לַגֶּפֶן שתהיה עבה וחזקה מספיק כדי לשאת את הבהמה. בנוסף, די יהיה בזמורה מובחרת אחת, וְלַשֹּׂרֵקָה, כדי להטעין משא ענבים מלא על גב החמור, בְּנִי אֲתֹנוֹ, ללא חשש שהבהמה תאכל מהפרי. מרוב יין אנשי השבט יוכלו לרחוץ בו את בגדיהם, כך שכל אחד מהם כִּבֵּס בַּיַּיִן לְבֻשׁוֹ, ויש המסבירים כי הכוונה לבגדי הדורכים בגתות שמתאדמים ממיץ הענבים. באופן זה, כסותו של האדם, סוּתֹה, תהיה ספוגה וּבְדַם־עֲנָבִים, דימוי שמרמז גם למלך המשיח שיגיע בענווה רכוב על חמור, ויכריע את אויביו עד שבגדיו יתאדמו כדם.
בראשית, פרק מ״ט, פסוק י״א
פרשת ויחי
אֹסְרִ֤י לַגֶּ֙פֶן֙ עִירֹ֔ה וְלַשֹּׂרֵקָ֖ה בְּנִ֣י אֲתֹנ֑וֹ כִּבֵּ֤ס בַּיַּ֙יִן֙ לְבֻשׁ֔וֹ וּבְדַם־עֲנָבִ֖ים סוּתֹֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.