בראשית, פרק מ״ט, פסוק כ״ד

מול כל מאבקיו וַתֵּשֶׁב בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ של יוסף, כסמל לעוצמת שלטונו, לשליטתו העצמית מול פיתויים ולאיפוק שגילה כשמחל לאחיו. בזכות עמידתו בניסיונות וַיָּפֹזּוּ זְרֹעֵי יָדָיו, כלומר זרועותיו התחזקו ונעשו קלילות להנהגה, וכן קושטו בטבעת זהב מלכותית. הצלחתו לא נבעה מכוחו הפיזי אלא הגיעה מִידֵי אֲבִיר יַעֲקֹב, מאת ה' שהעניק לו עוצמה אדירה וסוכך עליו כבכנפיים, כך שדווקא מִשָּׁם, מתוך בור הכלא והצער, צמחה ישועתו. בהשגחה זו הפך יוסף להיות רֹעֶה המכלכל את משפחתו, היא אֶבֶן יִשְׂרָאֵל המורכבת מאבות ובנים ונמשלת לאבן יסוד חזקה השורדת את תלאות הזמן, בדומה לשבטים כולם שנישאו יחד על אבני הכהן הגדול.