כאשר וַיְכַל יַעֲקֹב לְצַוֺּת את בניו ומסר להם את הדרכותיו האחרונות, הוא שלט לחלוטין ברגע הסתלקותו, כעין אדם המתארגן בנחת לנסיעה. עד לאותו רגע העניק לו ה' כוח לשבת זקוף, וכעת וַיֶּאֱסֹף רַגְלָיו אֶל־הַמִּטָּה, כלומר הכניס פנימה את רגליו שהשתלשלו ארצה ונשכב. הכתוב מציין כי יעקב וַיִּגְוַע וַיֵּאָסֶף אֶל־עַמָּיו אך נמנע מלכתוב שהוא מת, משום שפרידת נשמתו מן הגוף נעשתה בטהרה מוחלטת וללא צער. יתרה מזאת, עצם העובדה שהותיר אחריו בנים צדיקים הממשיכים את דרכו, מבטלת את משמעות המוות הפיזי וקובעת שמהותו חיה וקיימת לנצח.
בראשית, פרק מ״ט, פסוק ל״ג
פרשת ויחי
וַיְכַ֤ל יַעֲקֹב֙ לְצַוֺּ֣ת אֶת־בָּנָ֔יו וַיֶּאֱסֹ֥ף רַגְלָ֖יו אֶל־הַמִּטָּ֑ה וַיִּגְוַ֖ע וַיֵּאָ֥סֶף אֶל־עַמָּֽיו׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.