שבט נַפְתָּלִי נמשל לאַיָּלָה שְׁלֻחָה, סמל לזריזותם של גיבורים קלי רגלים השבים במהירות משדה הקרב כדי לבשר בשורות ניצחון. המעבר בפסוק ללשון זכר במילה הַנֹּתֵן מכוון לברק בן אבינועם, ששר יחד עם דבורה הנביאה שירת הודיה לה' המכונה אִמְרֵי־שָׁפֶר. במובן החקלאי, הברכה מתארת את נחלת השבט כמישור רחב או כאילן, הממהרת להבשיל את פירותיה המשובחים בשפע רב בדומה לאיילה קלה. על פירות אלו מודים בני השבט לה' באמרים נאים, תכונה המשקפת את אופיים השמח, את צחות לשונם ואת מתיקות דברי התורה שבפיהם.
בראשית, פרק מ״ט, פסוק כ״א
פרשת ויחי
נַפְתָּלִ֖י אַיָּלָ֣ה שְׁלֻחָ֑ה הַנֹּתֵ֖ן אִמְרֵי־שָֽׁפֶר׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.