קרה לכם פעם שאכלתם פרי עסיסי ומתוק, כמו רימון אדום, והשפתיים או הידיים שלכם נצבעו בצבע שלו? יעקב אבינו מברך את שבט יהודה בברכה מיוחדת שקשורה בדיוק לזה. הוא מבטיח ליהודה שהנחלה שלו, השטח שבו הוא יגור בארץ ישראל, תהיה מלאה בשפע עצום של יבול וכל טוב.
יעקב משתמש במילים ציוריות מאוד כדי לתאר את העושר הזה, ומסביר שהמראה של אנשי שבט יהודה יעיד על השפע שיש להם. המילה חַכְלִילִי פירושה צבע אדום חזק ועמוק. יעקב מברך אותם שיהיה להם כל כך הרבה יין משובח, עד שפניהם ייראו אדמדמות מרוב בריאות. מופיעה כאן המילה עֵינַיִם, והכוונה היא לא רק לעיניים עצמן, אלא למראה של כל הפנים.
ומה לגבי החצי השני של הברכה? יעקב מוסיף שיהיה להם גם שפע עצום של חלב בריא וטרי. מרוב שהם ישתו חלב, הוא יצבע את הפה שלהם והם יתהדרו בצירוף וּלְבֶן שִׁנַּיִם, כלומר שיניים לבנות ומבריקות. המראה הזה של פנים אדמדמות ושיניים לבנות לא נחשב חלילה למשהו רע, אלא להפך. זהו סימן לאנשים בריאים, מלאי חיים, יפים ובעלי מראה של מלכים, שזכו לחיות בארץ מבורכת שנותנת להם את כל מה שהם צריכים.