תארו לעצמכם קבוצה של אחים, שבה חלק מרגישים קצת פחות חשובים מהאחרים. איך הייתם גורמים להם להרגיש שווים ואהובים? כשסבא יעקב מברך את בניו, הוא מגיע לדן. אמא של דן הייתה שפחה, ולכן אולי הוא הרגיש פחות חשוב מהאחים האחרים. אבל יעקב מבטיח לו שזה ממש לא נכון.
יעקב משתמש במילים דָּן יָדִין. הכוונה כאן היא לא שדן רק ישב בבית משפט וישפוט אנשים, אלא שהוא יהיה גיבור שיוצא להגן על העם שלו מפני אויבים. יעקב בעצם רואה את העתיד ומנבא שמהשבט של דן יצא מנהיג גדול, שמשון הגיבור, שיושיע ויציל את ישראל.
יעקב מוסיף ואומר שדן יהיה כְּאַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. בזה הוא מגלה לנו שני דברים נפלאים: קודם כל, דן שווה לגמרי לכל שאר השבטים וחשוב בדיוק כמו כולם, גם כמו השבטים המובילים ביותר. דבר שני, כששמשון הגיבור ינהיג את העם, הוא לא ידאג רק לאנשים מהשבט הפרטי שלו. הוא יאחד את כולם ויגן על כל ישראל יחד, ממש כאילו כולם הם שבט אחד גדול ומאוחד.