נסו לדמיין שאתם חוזרים למקום מיוחד שהכרתם כשהייתם קטנים, מקום שהיה מפואר ועצום, אבל עכשיו הוא נראה פשוט וקטן בהרבה. איך הייתם מרגישים? הנביא חגי פונה אל קבוצה מיוחדת בעם ומבין בדיוק את התחושה הזו. הוא שואל מִי בָכֶם הַנִּשְׁאָר, ומתכוון לאנשים הזקנים שחזרו מהגלות. כשהם היו ילדים קטנים, לפני שהוגלו מירושלים, הם עוד זכו לראות את בית המקדש הראשון והמפואר שבנה שלמה המלך.
עכשיו הם בונים את המקדש החדש בדיוק באותו המקום, ולכן הנביא קורא לו אֶת הַבַּיִת הַזֶּה בִּכְבוֹדוֹ הָרִאשׁוֹן, כלומר, הבית שהיה פעם מלא בעושר וביופי. הנביא שואל אותם וּמָה אַתֶּם רֹאִים אֹתוֹ עַתָּה, איך נראה לכם הבניין שאתם בונים היום? חגי הנביא יודע שקשה להם, כי כשהם משווים את הבניין החדש לבית המקדש העצום שהם זוכרים מהילדות, המצב מרגיש להם הֲלוֹא כָמֹהוּ כְּאַיִן בְּעֵינֵיכֶם. המילה כְּאַיִן פירושה כמו כלום. בעיני הזקנים, הבית החדש נראה כל כך קטן ופשוט לעומת הבית הראשון, עד שהוא נדמה להם כמעט כמו שום דבר.