אִישׁ הָאֱלֹהִים, נביא ששמו אינו מפורש אך מזוהה במסורת כאמוץ, מתייצב מול מלך יהודה כדי למנוע ממנו לצאת למלחמה יחד עם שכירי חרב מממלכת ישראל. הנביא דורש בתוקף אַל יָבוֹא עִמְּךָ צְבָא יִשְׂרָאֵל, ומסביר כִּי אֵין ה' עִם יִשְׂרָאֵל משום שסרו מדרכיו. שיתוף פעולה זה יוביל לכישלון מובטח, שכן לוחמים חוטאים אינם ראויים לצאת לקרב על פי דיני המלחמה, וגם ככוח צבאי טבעי לא תצמח מהם כל תועלת. ממלכת ישראל מכונה כאן כֹּל בְּנֵי אֶפְרָיִם על שם מלכם הראשון ירבעם משבט אפרים, אשר החטיא את העם בעגלי הזהב ובכך יצר מכשול רוחני שהרחיק מהם את השכינה לדורות.
דברי הימים ב, פרק כ״ה, פסוק ז׳
וְאִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֗ים בָּ֤א אֵלָיו֙ לֵאמֹ֔ר הַמֶּ֕לֶךְ אַל־יָב֥וֹא עִמְּךָ֖ צְבָ֣א יִשְׂרָאֵ֑ל כִּ֣י אֵ֤ין יְהֹוָה֙ עִם־יִשְׂרָאֵ֔ל כֹּ֖ל בְּנֵ֥י אֶפְרָֽיִם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.