דברי הימים ב, פרק כ״ט, פסוק כ״ג

חשבתם פעם איך אפשר למסור בקשה או מכתב בשם אלפי אנשים יחד? הרי אי אפשר שכולם יחזיקו את הדף באותו הרגע. הפתרון הפשוט ביותר הוא לבחור נציגים שיעשו זאת בשם כולם. משהו דומה קרה בבית המקדש. כשמישהו היה מביא קרבן כדי לבקש סליחה מ־ה', הוא היה צריך להניח את הידיים שלו על הבהמה ולהתוודות על מה שעשה. המילה וַיִּסְמְכוּ מתארת בדיוק את הפעולה הזו של הנחת הידיים והווידוי. אבל כשהקרבן היה שייך לכל העם, התעוררה בעיה, כי אי אפשר שכולם יניחו את הידיים יחד. לכן, מי שעשו זאת היו נשיאי השבטים. הם שימשו כנציגים של כל הציבור, הניחו את ידיהם על הקרבנות וביקשו סליחה בשם כולם.