חשבתם פעם מה קורה כשעם שלם מבין שהוא עשה טעות גדולה ורוצה לתקן אותה יחד? המלך מארגן טקס מיוחד של הקרבת קרבנות כדי לנקות את העם מחטאים חמורים של עבודה זרה.
במהלך הטקס, הכהנים עושים פעולה שנקראת וַיְחַטְּאוּ, שמשמעותה היא לשים מעט דם עם האצבע על פינות המזבח, כדי לסמל את הניקיון והסליחה. בטקס הזה הביאו כמה סוגים של בעלי חיים. המילים הָעוֹלָה וְהַחַטָּאת מסבירות לנו את החלוקה: הפרים, האילים והכבשים הוקרבו כקרבן עולה, ואילו העיזים הוקרבו כקרבן חטאת.
המלך ציווה לעשות את כל זה כִּי לְכָל יִשְׂרָאֵל, כלומר למען האומה כולה. המטרה הייתה לְכַפֵּר עַל כָּל יִשְׂרָאֵל, כי כולם היו שותפים לטעות והיו צריכים לבקש סליחה מה׳.
לפי חוקי התורה, בדרך כלל מספיק להביא פר אחד כדי לכפר על חטא של כל העם, אבל כאן הביאו שבעה מכל סוג. החכמים מסבירים שזה לא היה שינוי של החוק הרגיל, אלא הוראת שעה, כלומר כלל חד פעמי ומיוחד שנקבע רק לאותו הרגע החשוב.