המלך יאשיהו אוסף את כל העם לבית ה' למעמד דרמטי של קריאת התורה. הפסוק מדגיש כי הקהל הורכב מכל שדרות העם, מגָּדוֹל וְעַד קָטָן. הסיבה להתקהלות הכוללת הזו היא רצונו של יאשיהו לשחזר במדויק את מעמד כריתת הברית שערך משה בערבות מואב [רש"י]. כשם ששם התאספו כולם, מהמנהיגים ועד הטף והנשים, כדי לעבור בברית ה', כך גם כאן אסף המלך את כל העם במטרה לכרות את הברית מחדש.
הספר שאותו קרא המלך באוזני העם מכונה סֵפֶר הַבְּרִית. הפרשנים מסבירים כי מונח זה מתייחס לחלק בתורה הכולל את פרשיית התוכחות והקללות. יאשיהו נחרד במיוחד כאשר קרא את הפסוק המאיים בגלות ("יולך ה' אותך"), והבחין כי התורה עצמה מכנה פרשייה זו, וכן את הפסוקים הסמוכים לה, בשם "ברית" [רש"י, מצודת דוד].
הכתוב מציין במפורש כי זהו הספר הַנִּמְצָא בֵּית ה'. הדגשה זו, המצביעה על כך שמדובר בספר תורה מתוך המקדש עצמו [ביאור שטיינזלץ], באה ללמד על עוצמת המאורע. הספר שנמצא היה ספר התורה המקורי שנכתב בקדושה על ידי משה מפי ה'. יתרה מכך, כאשר מצאו את הספר, הוא היה גלוי ופתוח בדיוק במקום של פרשיית התוכחות. צירוף המקרים המצמרר הזה, יחד עם קדושתו של הספר המקורי, הם שהחרידו את המלך והיוו סיבה עוצמתית כדי לעורר את העם כולו לשוב בתשובה [מצודת דוד].