תגובתו הקשה של המלך למשמע הקריאה נובעת מהתוכן הספציפי והמאיים שאליו נפתח הספר. הפרשנים מסכימים כי דִּבְרֵי הַתּוֹרָה ששמע המלך היו פסוקי התוכחה, העונשים והחורבן המופיעים בספר דברים. באופן ממוקד, הספר נמצא כשהוא נגלל בדיוק על הפסוק "יולך ה' אותך ואת מלכך אשר תקים עליך" [רש"י, רד"ק].
בעקבות קריאה זו, המלך הגיב בחרדה עמוקה ועל כן וַיִּקְרַע אֶת בְּגָדָיו, שכן הוא התייחס לקריאת הפסוק הספציפי הזה כאות וסימן רע לבאות [מצודת דוד]. החרדה התעצמה מכיוון שהמלך דרש את הפסוק על עצמו; המילים "אשר תקים עליך" רמזו לו על מצבו האישי, שכן הוא הומלך על ידי העם ולא על ידי נביא שפעל על פי ציווי ישיר של ה' [רש"י].