פעולת ביעור העבודה הזרה מגיעה גם אל משרתי הפולחן שכבר הלכו לעולמם. הפרשנים מסבירים כי וְעַצְמוֹת כֹּהֲנִים מתייחס לעצמותיהם של כהני עבודה זרה שכבר מתו. הפעולה שבה המלך שָׂרַף עַל מִזְבְּחוֹתָם את אותן עצמות, נועדה לבזות את הפולחנים הזרים ולהביע באופן מוחשי את טומאתם [ביאור שטיינזלץ], ובכך להשלים את תהליך הטיהור של יהודה וירושלים. מבחינה נוסחית, במילה מִזְבְּחוֹתָם קיים הבדל בין הקרי והכתיב: המילה נכתבת בטקסט כ"מזבחותים", אך המסורת מורה לקרוא אותה כ"מזבחותם" [מנחת שי].
דברי הימים ב, פרק ל״ד, פסוק ה׳
וְעַצְמוֹת֙ כֹּֽהֲנִ֔ים שָׂרַ֖ף עַל־[מִזְבְּחוֹתָ֑ם] (מזבחותים) וַיְטַהֵ֥ר אֶת־יְהוּדָ֖ה וְאֶת־יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.