התעוררותו הרוחנית של המלך יאשיהו התרחשה בשלבים, מתוך בחירה אישית יוצאת דופן שהתגברה על מורשת משפחתית קשה. הכתוב מתאר כיצד וּבִשְׁמוֹנֶה שָׁנִים לְמָלְכוֹ התרחש המפנה. קיימת מחלוקת בין הפרשנים לגבי גילו של יאשיהו באותה עת: יש המפרשים כי הכוונה היא לשנה הראשונה שבה עלה לשלטון, בהיותו בן שמונה בלבד [רד"ק ומצודת דוד], אולם פרשנים אחרים מסבירים כי מדובר בשנה השמינית למלכותו, כלומר כאשר היה נער כבן שש עשרה [מלבי"ם וביאור שטיינזלץ].
הביטוי וְהוּא עוֹדֶנּוּ נַעַר בא להדגיש את הפלא שבמעשיו: אף על פי שהיה צעיר לימים, הוא הֵחֵל לִדְרוֹשׁ את ה'. דבר זה אינו מובן מאליו, שכן בניגוד לאדם בוגר שמצופה ממנו ליישוב הדעת, נער חסר בשלות ונוטה בדרך כלל לחקות את מעשי אבותיו [רש"י וחומת אנך]. יאשיהו הצעיר בחר במודע למאוס בדרכם של סבו מנשה ואביו אמון, שעבדו עבודה זרה, והתחבר מיוזמתו לעבודת ה'.
לאחר מכן, וּבִשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה, בהיותו כבן עשרים וכאשר שלטונו כבר התבסס [ביאור שטיינזלץ], הוא הֵחֵל לְטַהֵר – כלומר, התחיל לנקות [מצודת ציון] – את הארץ מאותן עבודות זרות שחידשו אבותיו [רש"י].
הפרשנים עומדים על כך שהשימוש בפועל "החל" רומז לתהליך מתמשך ומיישב סתירה מול ספר מלכים. בעוד שבספר מלכים מתואר שביעור האלילים נעשה בשנת שמונה עשרה למלכותו, לאחר שמצא את ספר התורה, הרי שכאן מתברר שהתהליך החל למעשה כבר בשנת שתים עשרה. ההסבר לכך הוא שספר מלכים בחר לרכז את תיאור טיהור הארץ במועד סיומו המוחלט, ואילו ספר דברי הימים מציג את התהליך מנקודת ההתחלה ההדרגתית שלו [רד"ק ומלבי"ם].