העונש הכבד שנגזר על העם מהווה תוצאה ישירה של בגידתם הרוחנית והעבודה הזרה שאימצו. בני ישראל עזבו את ה' ובחרו לעבוד אלילים אחרים, במטרה להכעיסו בכל מעשי ידיהם [ביאור שטיינזלץ]. מבחינת נוסח הכתוב, המילה ויקטירו נכתבת כך, אך מסורת הקריאה היא "וַיְקַטְּרוּ" [מנחת שי].
בעקבות מעשים אלו, זעמו של ה' מתואר ככוח הרסני שאינו נעצר. המילה ותתך מבטאת פעולה של יציקה והרקה [מצודת ציון], כלומר חמתו של ה' תישפך על המקום בשפע רב [ביאור שטיינזלץ]. הזעם האלוהי מדומה לאש יוקדת, ולכן נאמר עליו ולא תכבה, תוך שימוש במושג המושאל מעולם כיבוי האש [מצודת ציון], להדגשת חומרת הפורענות שאינה פוסקת.