עושרו ועוצמתו של שלמה המלך באים לידי ביטוי ביצירת כלי מגן מפוארים. המלך הכין מאתיים מגנים מיוחדים המצופים בזהב טהור, אשר המחישו את תפארת מלכותו.
הפרשנים מסכימים כי המילה צִנָּה מתייחסת למגן גדול במיוחד. [רש"י] ו[ביאור שטיינזלץ] מסבירים כי זהו מגן המקיף את הלוחם משלושה כיוונים שונים. [מצודת ציון] מוסיף ומתאר את הצינה כמעין לבוש העוטף את הגוף כולו כדי להציל את הלוחם ממכת חרב. פרשנים אלו מציינים כי משמעות זו של עטיפה והקפה נלמדת מן הפסוק "כַּצִּנָּה רָצוֹן תַּעְטְרֶנּוּ".
לגבי החומר שממנו צופו המגנים, מוסבר הצירוף זָהָב שָׁחוּט כזהב נקי, משובח ורך במיוחד. [רש"י] ו[ביאור שטיינזלץ] קושרים את המילה "שחוט" למילה חוט, ומבארים כי מדובר בזהב כה רך ונוח לריקוע, עד שניתן למתוח ולטוות אותו ממש כמו חוט. בקו מחשבה דומה, [מצודת ציון] מדמה את גמישותו של זהב זה לשעווה הנמשכת בקלות.
באשר לכמות שהושקעה בכל מגן, הביטוי שֵׁשׁ מֵאוֹת זָהָב מפורש על ידי רוב הפרשנים כציון של שש מאות דינרים או מטבעות זהב [רש"י, מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. המילה יַעֲלֶה משלימה תיאור זה ומתפרשת ככמות הזהב שהייתה נכנסת ומושקעת בציפוי של כל צינה וצינה [מצודת דוד].