הביקור המלכותי מגיע לשיאו בהענקת מנחה חסרת תקדים בגודלה ובעושרה. המלכה מעניקה לשלמה מֵאָה וְעֶשְׂרִים כִּכַּר זָהָב, שהיא מתנה גדולה מאוד, יחד עם אבנים טובות ובשמים. לאורך אלפי שנים, בשמים ותבלינים היו מענפי הסחר המרכזיים בעולם, וחלק מהבשמים היקרים ששימשו אף במקדש לא גדלו באזור, אלא יובאו מקצות תבל כדוגמת הודו. הפעם הובאו הבשמים בדרך הישירה ביותר [ביאור שטיינזלץ].
הכתוב מדגיש את ההפתעה והייחודיות שבמנחה במילים וְלֹא הָיָה כַּבֹּשֶׂם הַהוּא. ייחודיות זו באה לידי ביטוי בכמה אופנים המשתלבים יחד: ראשית, מדובר היה בכמות עצומה ויוצאת דופן של בשמים [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. שנית, טיב הבשמים היה המובחר ביותר [ביאור שטיינזלץ], ויותר מכך, משלוח זה כלל מיני בשמים חדשים ונדירים שלא היו מעולם ברשותו של שלמה המלך עד לאותו הרגע [מלבי"ם].