סיכום תקופת שלטון שלמה המלך מפנה את הקורא למקורות היסטוריים ונבואיים נוספים, המקיפים את מסכת חייו מתחילתה ועד סופה. חתימת התיאור בדברי הימים רומזת לטקסטים חיצוניים ולמגמתו הייחודית של הספר, תוך ברירת המידע המובא בו.
הביטוי הראשונים והאחרונים מתייחס למכלול מעשיו של המלך, החל מראשית ימיו ותחילת מלכותו ועד לאחרית ימיו [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. כדי ללמוד על אירועים אלו, מופנה הקורא לשלושה מקורות מרכזיים, שרובם ספרי נבואה שאינם מצויים בידינו כיום [מצודת דוד]. באשר לתוכנם, "דברי נתן" כוללים את רצף הנבואות שניתנו לדוד, החל מההבטחה על בניין המקדש ועד ללידת שלמה וקריאת שמו "ידידיה", ואילו "נבואת אחיה השילוני" עוסקת בקריעת המלכות ממשפחת דוד ומסירתה לירבעם [רש"י]. המקור השלישי מוזכר במילה ובחזות, שמשמעותה מראות נבואה, השייכים לחוזה עדו, אשר שמו נכתב במסורה כ"יעדי" אך נקרא "יעדו" [מצודת ציון, מנחת שי]. בנוסף, קיימת הבחנה במסורת הכתיב של המילה הלא, שלעיתים נכתבת חסרת אות וי"ו [מנחת שי].
הפרשנים עומדים על הבדלי הניסוח והתוכן בין תיאור סוף ימי שלמה בספר דברי הימים לעומת ספר מלכים. בעוד שבספר מלכים נכתב "ויתר דברי שלמה", כאן נבחרה המילה ושאר. בחירה זו אינה מקרית; המילה "יתר" מתארת ענייני חול שנותרו מאליהם ואין צורך לכתבם בספרי הקודש, ואילו המילה "שאר" מעידה על דברים קדושים שהושארו בכוונה מחוץ לטקסט הנוכחי, משום שכבר נכתבו כסיפורים מיוחדים על ידי הנביאים [מלבי"ם].
מעבר להבדל הלשוני, קיים הבדל מהותי בתוכן הדברים המובאים בספר. בניגוד לספר מלכים המפרט באריכות את כל ענייני שלמה, ספר דברי הימים משמיט במכוון את חטאיו, כגון לקיחת הנשים הנכריות. השמטה זו נובעת ממגמתו הכללית של הספר, אשר נמנע מלהזכיר גם את חטאי דוד עם בת שבע ואוריה, משום שספר זה נכתב במיוחד כדי לשמור על כבודם של מלכי בית דוד [חומת אנך].