עוצמתו הצבאית והכלכלית של שלמה המלך באה לידי ביטוי בהקמת חיל פרשים ורכב אדיר ממדים. הכוח הצבאי העצום פוזר ברחבי הממלכה משיקולים אסטרטגיים, תוך יצירת מערך לוגיסטי נרחב לתחזוקתו.
המילה אֻרְיוֹת מפורשת כאורוות [ביאור שטיינזלץ], או כאבוסים ומקומות האכלה המיועדים לבהמות [מצודת ציון]. מספר האוריות המוזכר כאן הוא ארבעת אלפים, נתון המעורר קושי שכן בתיאור המקביל בספר מלכים מצוין שלשלמה היו ארבעים אלף. רוב הפרשנים מתייחסים לסתירה זו ומציעים לה פתרונות שונים. גישה אחת מסבירה כי מדובר בחלוקה מבנית: היו ארבעת אלפים מבני אורוות גדולים, ובכל אחד מהם היו עשרה חדרים או עמדו עשרה סוסים, כך שבסך הכל הגיע המספר לארבעים אלף [מצודת דוד, מלבי"ם]. גישה אחרת, הנשענת על דברי חז"ל, מציעה כי המספרים מכפילים זה את זה: היו ארבעים אלף אצטבלאות שבכל אחת מהן ארבעת אלפים סוסים, או לחלופין, ארבעת אלפים אצטבלאות שבכל אחת מהן ארבעים אלף סוסים [רד"ק, מנחת שי].
המילה וַיַּנִּיחֵם מתארת את אופן פריסת הכוחות. שלמה חילק את צבאו, הציב חלק מהמרכבות והפרשים בערים ייעודיות שנקראו ערי הרכב, והשאיר חלק אחר קרוב אליו בירושלים [רש"י, מצודת דוד]. חלוקה זו נעשתה מטעמי ארגון וסדר, או כדי למנוע מקרי ביזה [ביאור שטיינזלץ].
למרות הפאר והעוצמה המשתקפים מתיאור זה, ההצטיידות הצבאית חסרת התקדים אינה חפה מביקורת. ריבוי הסוסים והמרכבות היווה למעשה עבירה על הציווי המפורש בתורה הנוגע להלכות מלך, האוסר על המלך להרבות לו סוסים [רש"י].