המוניטין העצום של חוכמת שלמה חצה את גבולות ממלכתו, ומשך אליו את מנהיגי העולם כולו. העלייה לרגל לירושלים לא הייתה רק תופעה מדינית, אלא התגשמות ההבטחה שנתן ה' לשלמה בתחילת מלכותו: "הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ לֵב חָכָם וְנָבוֹן אֲשֶׁר כָּמוֹךָ לֹא יִהְיֶה" [רש"י].
כאשר נאמר כי המנהיגים היו מְבַקְשִׁים, הכוונה היא שהם היו חפצים ומשתוקקים לראות את פניו כדי להאזין לחוכמתו [מצודת דוד]. הציון המפורש של וְכֹל מַלְכֵי הָאָרֶץ בא לדייק ולבאר את הפסוק המקביל בספר מלכים (מלכים א י, כד), שם מופיע תיאור כללי יותר ולפיו "כָּל הָאָרֶץ" ביקשו את פני שלמה. כאן מובהר כי אותה "ארץ" מתייחסת למעשה למלכים ולשליטים עצמם שבאו לחזות בחוכמתו [מלבי"ם].