הגעתה של מלכת שבא לירושלים ומפגשה עם שלמה חושפים בפניה מציאות העולה על כל דמיון. היא מודה כי בתחילה סירבה להאמין לסיפורים ששמעו אוזניה, שכן אלו נשמעו לה כהגזמות רחוקות מהמציאות, אך כאשר באה וראתה את הדברים במו עיניה, התברר לה כי השמועות לא שיקפו אפילו מחצית ממה שמצאה בפועל [ביאור שטיינזלץ].
הפרשנים עומדים על משמעות המילים בפסוק המבטאות את הפער העצום בין השמועה למציאות. הביטוי חֲצִי מַרְבִּית מתפרש כריבוי העצום של החכמה שיש לשלמה [רש"י, מצודת ציון]. בהתאמה לכך, המילה יָסַפְתָּ מבטאת את העובדה שהחכמה הנמצאת במלך מרובה הרבה יותר מזו שעליה סופר לה [מצודת דוד]. יתרה מזאת, יש המדייקים כי כוונת הדברים היא שלא סופר לה אפילו חצי מכל אותה חכמה וטוב ששלמה הוסיף בפועל על השמועות שקדמו לבואה [מלבי"ם].