שמע חכמתו של שלמה המלך חוצה את גבולות ישראל ומגיע עד לקצוות תבל, מה שמוביל לביקור היסטורי של מנהיגה ממדינה רחוקה. מסע זה אינו נובע ממניעים פוליטיים או מדיניים, אלא מתוך רצון עז לבחון את גבולות החכמה האנושית ולאמת את השמועות על גדולתו.
הפרשנים דנים בזהותה של המבקרת ובמקור הגעתה. ארץ שבא מזוהה כמדינה בדרום ערב, באזור תימן או במזרח אפריקה [ביאור שטיינזלץ]. באשר למעמדה, מסורת חז"ל מבהירה כי התואר מַלְכַּת שְׁבָא אינו מתאר אשת מלך רגילה, אלא מצביע על כך שהיא עצמה הייתה השליטה הריבונית והבלעדית של הממלכה, בין אם משום שבאותה תקופה השלטון עבר לבת או שמדובר בממלכה שהונהגה על ידי נשים [חומת אנך, ביאור שטיינזלץ]. ייתכן שהשמועות על שלמה הגיעו לאוזניה דרך אוניותיו שהפליגו דרומה [ביאור שטיינזלץ].
מטרת בואה המרכזית הייתה לְנַסּוֹת אֶת שְׁלֹמֹה בְחִידוֹת, כלומר להעמיד אותו במבחן כדי לבדוק האם השמועות על חכמתו אכן נכונות [רש"י]. חידות אלו לא היו שאלות פשוטות, אלא דברים סתומים, עמוקים וקשים מאוד להבנה [מצודת דוד, מצודת ציון].
היא מגיעה לירושלים בְּחַיִל כָּבֵד מְאֹד, ביטוי שמשמעותו רכוש רב, עושר עצום וכמות גדולה של פריטים יקרי ערך [מצודת ציון]. העובדה שהשיירה הורכבה מגמלים מעידה על כך שאת דרכה הארוכה היא עשתה במסלול יבשתי מכיוון מערב, ולא דרך הים [ביאור שטיינזלץ].
כאשר היא נפגשת עם שלמה, היא מדברת איתו אֵת כׇּל אֲשֶׁר הָיָה עִם לְבָבָהּ. המפרשים מסבירים כי מדובר בשאלות וסודות שהיא שמרה בתוך לבה והסתירה מכל אדם אחר. היא נמנעה מלגלות את תוכן החידות מראש, מתוך חשש שהדברים יגיעו לאוזניו של שלמה לפני הפגישה, וכך הבטיחה שהמבחן לחכמתו יהיה פתאומי, אמיתי ומוחלט [מצודת דוד].