דברי הימים ב, פרק ט׳, פסוק ה׳

מלכת שבא מתוודה בפני שלמה על הפער שבין השמועות שהגיעו אליה לבין המציאות שגילתה במו עיניה. כאשר היא מצהירה אֱמֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי בְּאַרְצִי, היא חושפת שבתחילה סברה כי הדיווחים על חכמתו מוגזמים, כדרכם של בני אדם הנוטים להפריז בסיפוריהם. כעת, לאחר שנוכחה לדעת כי הדברים אמיתיים לחלוטין ואינם מוגזמים כלל, היא מבינה שהמציאות אף עולה על השמועות. הסיבה לכך שלא סיפרו לה אפילו את מחצית האמת, אינה נבעה מהסתרה, אלא מכך שהאנשים שהביאו את השמועות לארצה לא הצליחו להשיג ולהבין בעצמם יותר מחצי מחכמתו העצומה של שלמה [חומת אנך].