מלכים ב, פרק י״ב, פסוק י׳

יצא לכם פעם לאסוף כסף למטרה ממש חשובה וחיפשתם דרך בטוחה לשמור עליו כדי שאף מטבע לא ילך לאיבוד? זה בדיוק מה שעשה יהוידע הכהן. הוא רצה לאסוף תרומות כדי לשפץ את בית ה', והיה לו חשוב שהכסף יישמר בצורה הכי בטוחה שיש. לכן, הוא לקח אֲרוֹן אֶחָד, כלומר קופה גדולה או ארגז, ועשה פעולה פשוטה אבל מאוד חכמה: וַיִּקֹּב חֹר בְּדַלְתּוֹ. הוא קדח חור קטן במכסה של התיבה, שנקרא כאן דלת. דרך החור הזה אפשר היה להכניס את המטבעות פנימה בקלות, אבל אי אפשר היה להוציא אותם בלי לפתוח לגמרי את המכסה. כדי שכולם יראו את הקופה, הוא הציב אותה במקום בולט ומרכזי אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ, ממש לידו, והיא עמדה בצד ימין של מי שנכנס פנימה, כפי שכתוב מִיָּמִין בְּבוֹא אִישׁ. מי שהיה אחראי על הקופה היו שֹׁמְרֵי הַסַּף, שהם הכוהנים ששמרו על הפתחים והשערים של בית ה'. הם לקחו אֶת כָּל הַכֶּסֶף הַמּוּבָא, כלומר את כל התרומות שהאנשים הביאו, ושלשלו אותו מיד אל תוך הקופה המאובטחת. רק כשהקופה התמלאה, הוציאו את הכסף בצורה מסודרת כדי לשלם לפועלים ששיפצו את המקדש.