קרה לכם פעם שאספתם כסף למטרה ממש חשובה, והייתם צריכים להחליט במה לטפל קודם? כשמשפצים את בית ה', זו החלטה קריטית.
כשאספו תרומות כדי לתקן ולחזק את המקדש, היה כלל ברור מאוד: בשלב הראשון, כל הכסף הולך אך ורק לתיקון הבניין עצמו. לא השתמשו בכסף הזה כדי לייצר את הכלים היפים שמשמשים לעבודת הקודש. לכן, לא הכינו מהתרומות סִפּוֹת, שהן כוסות או כדים מיוחדים, וגם לא מְזַמְּרוֹת, שהן כלי נגינה שונים. לא יצרו מִזְרָקוֹת, שהן קערות גדולות ששימשו לעבודה על המזבח, ולא חֲצֹצְרוֹת כסף שתקעו בהן. פשוט לא הכינו בהתחלה שום כְּלִי זָהָב וּכְלִי־כָסֶף.
אולי תופתעו לשמוע שבספר דברי הימים כתוב שכן עשו כלים מהכסף הזה. איך זה הגיוני? התשובה היא שהכל תלוי בזמן. בהתחלה, בזמן השיפוצים, כל הכסף הועבר ישר לפועלים שבנו ותיקנו את הקירות. רק מאוחר יותר, כשהבנייה הסתיימה בהצלחה ובית ה' חזר להיות חזק ויציב, לקחו את העודפים של הכסף שנשאר, וממנו סוף סוף הכינו את הכלים המפוארים.