יצא לכם פעם לאסוף כסף יחד עם חברים למטרה חשובה? בדרך כלל, מי שאחראי על הקופה צריך לרשום בדיוק כמה כל אחד נתן ומה הוא קנה, כדי שכולם ידעו שהכסף לא הלך לאיבוד. אבל כששיפצו את בית ה', קרה משהו מיוחד. המנהלים שהיו אחראים על התרומות לא היו צריכים להגיש דוחות או להראות על מה הוציאו כל פרוטה.
הפירוש מסביר שהמילים וְלֹא יְחַשְּׁבוּ אֶת אומרות שלא עשו חשבונות עם אותם מנהלים. המנהלים האלו הם הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר יִתְּנוּ אֶת הַכֶּסֶף עַל יָדָם, כלומר הגזברים שתפקידם היה לקחת את התרומות ולהעביר אותן לידי הבנאים והפועלים. למה בעצם לא ביקשו מהם דין וחשבון? התשובה היא כִּי בֶאֱמֻנָה הֵם עֹשִׂים. האנשים האלו נבחרו לתפקיד מראש כי הם היו ישרים מאוד ואפשר היה לסמוך עליהם לגמרי. בנוסף, כשמדובר בכסף קדוש של בית ה', אנשים נזהרים באופן טבעי ולא לוקחים ממנו לעצמם. מזה למדו חכמים כלל חשוב: לא דורשים פירוט מאנשים שאוספים צדקה. הרי מראש בוחרים אנשים ישרים, ואם נבדוק אותם כל הזמן, זה יראה כאילו אנחנו חושדים בהם סתם.
אולי תחשבו לעצמכם, הרי משה רבנו כן נתן לעם ישראל חשבון מדויק על כל התרומות של המשכן! ההבדל הוא שבמשכן משה הכין כלים שאפשר להזיז ממקום למקום, ואנשים לא תמיד יכלו לראות לאן הלך הכסף. אבל בבית ה' עשו שיפוץ בבניין גדול, וכולם יכלו לראות בעיניים שלהם את הקירות והתיקונים החדשים, ולכן לא היה צורך בשום הוכחה נוספת.