בניגוד לתרומות שנועדו לשיפוץ המבנה, כֶּסֶף אָשָׁם וְכֶסֶף חַטָּאוֹת, שהוא העודף שנותר בידי אדם לאחר שקנה בהמה לקורבנו, מיועד למערכת הקורבנות. עודפים אלו לֹא יוּבָא בֵּית ה', כלומר אינם עוברים לקופת התחזוקה של המקדש, אלא מוגדרים כקודשי מזבח. משום כך נקבע כי הכספים לַכֹּהֲנִים יִהְיוּ, ובפועל הם שימשו לקניית קורבנות עולה שהוקרבו בזמנים שבהם המזבח היה פנוי. בתהליך זה בשר הבהמה נשרף כליל לה', ואילו עורות הקורבנות ניתנו לכוהנים כחלקם, אם כי יש הסבורים שהכוהנים נהגו להמיר את קדושת הכסף תחילה מטעמי זהירות רוחנית כלפי מביאי הקורבן.
מלכים ב, פרק י״ב, פסוק י״ז
כֶּ֤סֶף אָשָׁם֙ וְכֶ֣סֶף חַטָּא֔וֹת לֹ֥א יוּבָ֖א בֵּ֣ית יְהֹוָ֑ה לַכֹּהֲנִ֖ים יִהְיֽוּ׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.