תארו לעצמכם שאספתם ושמרתם דברים יקרים וחשובים במשך זמן רב, ולפתע אתם נאלצים למסור אותם למישהו אחר. זה בדיוק מה שקרה ליהואש מלך יהודה. צבא חזק מאוד איים לתקוף את ירושלים, וכדי להציל את העיר, המלך נאלץ לקחת את כל האוצרות, הקודשים והזהב שהיו בבית המקדש ובארמון, ולשלוח אותם כמתנה למלך ארם כדי שיעזוב אותם בשקט.
למה זה קרה? יהואש אמנם עשה דברים טובים כשאסף את האוצרות לבית המקדש, אבל בגלל חטאים ומעשים לא טובים שעשה, הוא איבד את הזכות לשמור עליהם ונאלץ לתת לאויב את כל מה שהוא ואבותיו חסכו. בהתחלה, המתנה באמת עזרה. המילים וַיַּעַל מֵעַל יְרוּשָׁלִָם מסבירות שמלך ארם הסתלק, התרחק מהעיר ולא נלחם בה.
אבל השקט הזה לא נמשך הרבה זמן. תקופה מסוימת לאחר מכן, יהואש עשה מעשה חמור מאוד ופגע בזכריה הנביא, שניסה להדריך את העם ולכוון אותם לדרך טובה. בגלל המעשה הקשה הזה, צבא ארם חזר לתקוף. הפעם יהואש נשאר חולה וחלש, ובסופו של דבר איבד את המלוכה ואת חייו, כתוצאה ממעשיו כלפי הנביא.