קרה לכם פעם שראיתם איך טעות אחת גוררת אחריה עוד טעויות, והמצב הולך ומסתבך? המילה אָז מספרת לנו על נקודת זמן כזו בדיוק. אחרי שיהוידע הכהן הגדול נפטר, יואש מלך יהודה עזב את דרך התורה, התחיל לעבוד עבודה זרה ואפילו התנהג כאילו הוא בעצמו אל. בגלל המעשים החמורים האלה ה׳ כעס, והעונש לא איחר לבוא.
חזאל מלך ארם, שכבר ניצח את ממלכת ישראל בצפון, המשיך להתקדם. הכתוב מספר שהוא וַיִּלָּחֶם עַל־גַּת וַיִּלְכְּדָהּ, כלומר הוא נלחם בעיר גת וכבש אותה. גת הייתה במקור עיר של הפלשתים, אבל באותו זמן היא הייתה שייכת למלכי יהודה, כי דוד המלך כבש אותה דורות רבים לפני כן.
אחרי הניצחון בגת, הכתוב אומר: וַיָּשֶׂם חֲזָאֵל פָּנָיו לַעֲלוֹת עַל־יְרוּשָׁלִָם. הכוונה היא שחזאל תכנן להמשיך ולהתקיף את ירושלים. המפרשים מסבירים שהיו שתי מלחמות שונות מול ארם, וכאן מדובר על המערכה הראשונה. חזאל באמת רצה לעלות על ירושלים, אבל יואש המלך נבהל ונתן לו אוצרות מבית המקדש כדי שיעזוב אותם בשקט. חזאל לקח את האוצרות והלך, אבל לצערנו זו לא הייתה הפעם האחרונה. המלחמה הקשה באמת, שבה צבא ארם חזר ופגע בירושלים וביואש עצמו, התרחשה שנה מאוחר יותר, כעונש על כך שיואש המשיך בדרכו הרעה ופגע בזכריה הנביא.