מלכים ב, פרק י״ד, פסוק כ״ח

II Kings 14:28Sefaria

וְיֶ֩תֶר֩ דִּבְרֵ֨י יָרׇבְעָ֜ם וְכׇל־אֲשֶׁ֤ר עָשָׂה֙ וּגְבוּרָת֣וֹ אֲשֶׁר־נִלְחָ֔ם וַאֲשֶׁ֨ר הֵשִׁ֜יב אֶת־דַּמֶּ֧שֶׂק וְאֶת־חֲמָ֛ת לִיהוּדָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵ֑ל הֲלֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

חשבתם פעם איך זה מרגיש להתאמץ מאוד כדי להשיג משהו יקר, ובמקום לשמור אותו לעצמכם, להעניק אותו למישהו אחר? זה בדיוק מה שעשה ירבעם מלך ישראל. הוא היה מלך חזק שהצליח לנצח במלחמות רבות ולהרחיב את הגבולות של הממלכה שלו. באחד הניצחונות הגדולים שלו הוא כבש שתי ערים חשובות, אבל החליט להעביר אותן דווקא לממלכת יהודה השכנה.


למה הוא עשה את זה? הפסוק מסביר לנו וַאֲשֶׁר הֵשִׁיב אֶת דַּמֶּשֶׂק וְאֶת חֲמָת לִיהוּדָה. המילה החשובה כאן היא "השיב", כלומר החזיר. הערים האלה היו שייכות היסטורית לממלכת יהודה עוד מימי דוד המלך, אבל עם השנים האויבים לקחו אותן. עכשיו, ירבעם כבש אותן מחדש והחזיר אותן לבעלים המקוריים שלהן.


אבל הפסוק מוסיף מילה מפתיעה ואומר שההחזרה הזו נעשתה בְּיִשְׂרָאֵל. איך אפשר להחזיר שטח ליהודה, אבל שזה ייחשב בתוך ישראל? ההסבר הוא שהניצחון הזה הושג בזכות הכוח והגבורה של חיילי ממלכת ישראל. מלך ישראל לא כעס או הקפיד על כך שהשטחים נמסרים ליהודה, כי הוא הבין שבסופו של דבר, כולנו יחד עם אחד ואומה אחת גדולה.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק כ״ז
פסוק כ״ט

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.