תארו לעצמכם שאתם עומדים מול קבוצה של אנשים ולא יודעים אם הם באים להיות חברים שלכם או לפגוע בכם. זה בדיוק מה שקרה לדוד. הוא היה במתח גדול וחשש מהלוחמים שהגיעו אליו, ורצה לברר מה הכוונות שלהם. פתאום, מתוך הקבוצה קפץ לוחם בשם עמשי. עמשי היה אחיין של דוד והמפקד של קבוצת הגיבורים, שנקראה רֹאשׁ הַשָּׁלִישִׁים. ברגע הזה, התעורר בעמשי רצון עז וחזק לדבר בשם כולם, וזה מה שנקרא וְרוּחַ לָבְשָׁה אֶת עֲמָשַׂי. הוא התחיל לדבר יפה ומכל הלב, והכריז לְךָ דָוִיד וְעִמְּךָ בֶן יִשַׁי, כלומר, אנחנו באים לטובתך ורוצים מאוד לעזור לך. הוא קרא לו "בן ישי" כדי להזכיר לו שהם בני משפחה ולהרגיע אותו.
כדי שדוד יהיה בטוח לגמרי, עמשי הוסיף שָׁלוֹם שָׁלוֹם לְךָ וְשָׁלוֹם לְעֹזְרֶךָ. הוא אמר את המילה שלום פעמיים כדי להדגיש שהם באים בכוונות טובות ולא כדי לרמות אותו. הלוחמים ראו ששאול המלך לא מצליח לפגוע בדוד, והבינו שה' שומר עליו. לכן עמשי אמר כִּי עֲזָרְךָ אֱלֹהֶיךָ, כי הם ראו שה' באמת עוזר לדוד. הדברים האלה הרגיעו את דוד. וַיְקַבְּלֵם דָּוִיד אומר שהוא האמין לעמשי וקיבל את הלוחמים אליו. כדי להראות להם שהוא סומך עליהם לגמרי, וַיִּתְּנֵם בְּרָאשֵׁי הַגְּדוּד, כלומר הוא מינה אותם להיות המפקדים של הצבא שלו.