דברי הימים א, פרק י״ב, פסוק ב׳

I Chronicles 12:2Sefaria

נֹ֣שְׁקֵי קֶ֗שֶׁת מַיְמִינִ֤ים וּמַשְׂמִאלִים֙ בָּאֲבָנִ֔ים וּבַחִצִּ֖ים בַּקָּ֑שֶׁת מֵאֲחֵ֥י שָׁא֖וּל מִבִּנְיָמִֽן׃

חשבתם פעם כמה קשה לזרוק כדור או לצייר ביד שאתם לא רגילים אליה? קבוצה של לוחמים מיוחדים מאוד החליטה לעזוב את צבאו של המלך שאול ולהצטרף אל דוד. הלוחמים האלה נקראים נֹשְׁקֵי קֶשֶׁת, כלומר אנשים חמושים שהנשק המרכזי שלהם היה קשת. מה שהפך אותם לכל כך מיוחדים בשדה הקרב הוא שהם היו מַיְמִינִים וּמַשְׂמִאלִים. הם ידעו להילחם ולירות גם ביד ימין וגם ביד שמאל באותה רמה בדיוק, דבר שנתן להם יתרון עצום. היכולת הזו לא הייתה סתם מקרה. הם היו משבט בנימין, שבט שהיו בו הרבה אנשים שמאליים. בגלל שהם היו צריכים להתרגל להשתמש גם ביד ימין, הם פשוט למדו לשלוט בשתי הידיים בצורה מושלמת.


הם היו כל כך מוכשרים, שהם ידעו לירות בָּאֲבָנִים וּבַחִצִּים בַּקָּשֶׁת. לירות חצים מקשת זה דבר רגיל, אבל הלוחמים האלה ידעו להניח גם אבנים על החוט של הקשת ולירות אותן לעבר האויב. הדבר המפתיע ביותר לגבי הלוחמים הללו הוא שהם היו מֵאֲחֵי שָׁאוּל מִבִּנְיָמִן. הם היו בני השבט של המלך שאול ואפילו נחשבו לקרובי משפחתו. העובדה שאפילו קרוביו של המלך עזבו אותו כדי לעזור לדוד, מדגישה עד כמה דוד היה מנהיג גדול וחשוב.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק א׳
פסוק ג׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.