קבוצת לוחמים מיומנת בחרה לעזוב את מחנה המלך ולהצטרף לדוד. אנשים אלו היו נֹשְׁקֵי קֶשֶׁת, חמושים שהקשת הייתה נשקם המרכזי, והצטיינו בהיותם מַיְמִינִים וּמַשְׂמִאלִים בעלי שליטה שווה בשתי ידיהם, תכונה שאפיינה את בני שבט בנימין. הם הפגינו את כישוריהם בָּאֲבָנִים וּבַחִצִּים בַּקָּשֶׁת, שכן ידעו לירות לא רק חיצים שגרתיים אלא גם אבנים שהניחו ישירות על יתר הקשת. ייחודם של העורקים היה בהיותם מֵאֲחֵי שָׁאוּל מִבִּנְיָמִן, קרובי משפחתו של המלך מאותו השבט, והצטרפותם למחנה דוד עוד בחיי שאול נועדה להדגיש את כבודו וגדולתו.
דברי הימים א, פרק י״ב, פסוק ב׳
נֹ֣שְׁקֵי קֶ֗שֶׁת מַיְמִינִ֤ים וּמַשְׂמִאלִים֙ בָּאֲבָנִ֔ים וּבַחִצִּ֖ים בַּקָּ֑שֶׁת מֵאֲחֵ֥י שָׁא֖וּל מִבִּנְיָמִֽן׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.