תארו לעצמכם שאתם מנסים לעשות משהו חשוב מאוד, אבל בטעות עושים אותו לא נכון, ומשהו עצוב קורה. מה הייתם עושים? דוד המלך בחר ללמוד מהטעות שלו ולתקן. אחרי האסון העצוב שבו עוזא מת כשניסו להעביר את ארון הברית לירושלים, דוד מבין שהוא חייב לשנות את הדרך שבה מעבירים את הארון. אָז אָמַר דָּוִיד שהגיע הזמן לתקן ולעשות בדיוק מה שה' ציווה.
הוא קובע לֹא לָשֵׂאת אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים כִּי אִם הַלְוִיִּם. דוד מתקן כאן שתי טעויות שהיו בפעם הקודמת. הוא מבין שרק אנשים משבט לוי יכולים לשאת את הארון, ושהם חייבים להרים אותו בעצמם, על הכתפיים שלהם, במקום להניח אותו על עגלה. דוד הבין שהשימוש בעגלה הוא זה שגרם לאסון. ולמה דווקא הם? כִּי בָם בָּחַר ה'. ה' קבע מראש בתורה שרק הלויים מתאימים לתפקיד המיוחד והקדוש הזה, כדי לשמור על הארון ולמנוע תקלות.
דוד גם מבין שהלויים נבחרו לָשֵׂאת אֶת אֲרוֹן ה' וּלְשָׁרְתוֹ עַד עוֹלָם. בהתחלה הוא חשב שהחובה לשאת את הארון על הכתפיים הייתה נכונה רק לזמן הקצר שבו בני ישראל הלכו במדבר. אבל עכשיו הוא לומד מהתורה שזו מצווה שנשארת לתמיד, לכל הדורות, והיא שייכת לכל שבט לוי.