תחשבו רגע, איך אפשר לזכור שמות של אלפי אנשים מאותה משפחה במשך כל כך הרבה שנים? התנ"ך פורס בפנינו עכשיו את עץ המשפחה של שבטי ישראל. מיד אחרי הפירוט על שבט לוי, אנחנו עוברים לשבט יששכר. למה הם מופיעים ממש אחד ליד השני? כי לשני השבטים האלה היה תפקיד דומה וחשוב: שניהם הקדישו את החיים שלהם ללימוד תורה וללמד את העם, ולכן הם קשורים זה לזה וממוקמים יחד. אולי תשימו לב שחלק מהשבטים האחרים בכלל לא מופיעים כאן. הסיבה לכך היא שספרי רישום המשפחות שלהם פשוט הלכו לאיבוד כשהעם יצא לגלות.
כשהכתוב מתחיל במילה וְלִבְנֵי, הכוונה היא פשוט להגיד: "ועכשיו נספר על המשפחה של בני יששכר". ברשימה של בני יששכר מופיע בן בשם ישיב. אם תבדקו בספר בראשית, תראו שקראו לו שם "יוב". אז למה השם שלו השתנה פתאום? השם החדש מזכיר את המילה "ישיבה", וזה בא לספר לנו שוב על המיוחדות של שבט יששכר, שזכו לשם הזה כי הם ישבו בהתמדה והשקיעו את כל כולם בלימוד התורה.