רישום תולדות המשפחות בספר דברי הימים מציג לעיתים רשימות חלקיות או קטועות, המשקפות את האתגר שבאיסוף מסורות יוחסין עתיקות לאחר שנות גלות. הפסוק שלפנינו מונה מספר אישים ומשפחות, אשר זהותם ושיוכם השבטי המדויק עוררו שאלות ומחלוקות.
החלק הראשון של הפסוק עוסק בזהותם של וְשֻׁפִּם וְחֻפִּם בְּנֵי עִיר. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהשם עִיר מתייחס לאדם בשם "עירי" בן בלע, שהוזכר כבר קודם לכן ברשימת היוחסין. שופים וחופים היו בניו, והם שימשו כראשי בתי אב במשפחתם [מלבי"ם].
בהמשך מוזכרים חֻשִׁם בְּנֵי אַחֵר. לגבי זהותו של אַחֵר, הפרשנים מסבירים כי מדובר בשמו של אדם, ככל הנראה איש מפורסם באותם ימים [מלבי"ם]. ייתכן מאוד שזהו אחד מהאנשים שכבר הוזכרו ברשימות הקודמות, אלא שהיו לו שני שמות [מצודת דוד, רד"ק]. התואר בְּנֵי ברבים, למרות שמוזכר רק חושם כאדם יחיד, נובע מכך שבספר היוחסין המקורי נמנו לאותו אדם בנים נוספים. עזרא הסופר בחר שלא להעתיק את שמותיהם משום שהם נכללו ונבלעו תחת בית האב המרכזי של חושם [מלבי"ם].
הופעתם הנפרדת והמקוצרת של אישים אלו בפסוק נובעת מאופן עריכת הספר. עזרא הסופר כתב את הדברים בקיצור נמרץ, בדיוק כפי שמצא במגילות היוחסין העתיקות או כפי שנמסר לו במסורת [רד"ק]. מעבר לכך, עזרא עצמו לא ידע בוודאות האם המשפחות הללו שייכות לשבט בנימין או לא, ולכן בחר למנות אותן בנפרד ולא לשייך אותן בבירור [רש"י, ביאור שטיינזלץ]. ספק נוסף התעורר אצלו ספציפית לגבי חופים, שכן במקום אחר במקרא מוזכר ש"מכיר לקח אשה לחופים", עובדה שהקשתה על קביעת שיוכו המשפחתי המדויק [רש"י].