הפסוק מציג רשימת יוחסין של איש בשם בִּנְיָמִן, ומפרט את שלושת בניו: בֶּלַע וָבֶכֶר וִידִיעֲאֵל [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. עם זאת, זהותו של בנימין זה עומדת במוקד דיון רחב בין הפרשנים.
הגישה המסורתית מזהה את הדמות עם בנימין בן יעקב [מצודת דוד, רד"ק]. לפי תפיסה זו, הכתוב מציג כאן רק חלק ממשפחתו, בעוד שרשימת יוחסין מפורטת יותר, המגיעה עד לשאול המלך, מופיעה בפרק הבא [רד"ק]. לאור גישה זו, השם וִידִיעֲאֵל, שאינו מוכר ממקומות אחרים, מזוהה כאשבל, המוזכר בספר בראשית כאחד מבניו של בנימין [רש"י, רד"ק].
מנגד, ישנה גישה הטוענת כי בנימין המוזכר כאן אינו בנו של יעקב, אלא אדם משבט יששכר, והפסוק ממשיך למעשה את פירוט משפחות יששכר מהפסוקים הקודמים [רד"ק, מלבי"ם]. גישה זו נשענת על מספר קשיים העולים מהזיהוי עם בנימין בן יעקב: תמוה מדוע יוחסין של בנימין מפוצלים בין שני פרקים סמוכים, ומדוע שמות בניו של בלע בפסוקים הבאים שונים מאלו שיוזכרו בפרק הבא. בנוסף, משפחת בכר כלל אינה נזכרת במפקדי התורה מאחר שמת ללא בנים, ולכן לא ייתכן שמשפחתו תימנה כאן. כמו כן, קשה להסביר מדוע אשבל ייקרא כאן "ידיעאל" ובפרק הבא יחזור להיקרא "אשבל". לאור כל אלה, מתבאר כי זהו איש אחר בשם בנימין, נצר ליששכר, שמשלושת בניו יצאו ראשי בתי אבות רבים [מלבי"ם].