כאשר התבססה מלכותו של דוד, הוא התעורר מיוזמתו העצמאית להקים משכן קבוע לבורא. הכתוב מדגיש כי וַיְהִי עִם לְבַב דָּוִד, שכן בניית המקדש דרשה כוונה טהורה לחלוטין ללא מניע של תועלת מדינית, ולכן הותיר לו ה' את זכות המחשבה הזכה והחשיב אותה כעשייה בפועל. מטרת הבנייה הייתה לְשֵׁם ה', כלומר לכבוד שמו של הבורא שאינו מוגבל במקום, וכן למען אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, למען שלמותו הרוחנית של העם. שלמה מזכיר כעת את חזונו של אביו כדי להראות שה' קיים את הבטחתו והוא זה שזוכה להגשים את החלום. מתוך כבוד לאביו, שלמה בוחר בעדינות להשמיט את הסיבה המפורשת לכך שנאסר על דוד לבנות את המקדש בעצמו בשל היותו איש מלחמות.
מלכים א, פרק ח׳, פסוק י״ז
וַיְהִ֕י עִם־לְבַ֖ב דָּוִ֣ד אָבִ֑י לִבְנ֣וֹת בַּ֔יִת לְשֵׁ֥ם יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.